ת"פ 40275/05

תקציר

הנאשם הואשם בנשיאת והנחת מטען חבלה מאולתר סמוך לחניון ברמת גן. בכתב האישום צוין כי העבירה בוצעה לפני 16 במאי 2005. המטען כלל שתי לבני נפץ וטלפון נייד שעבר הסבה ונמצא בתוך שקית לבנה, שהונחה בתוך תיק אחר בשם לי קופר. האזרח מצא את המטען והביא אותו למשטרה. התביעה הסתמכה על מספר ראיות: טביעת אצבעו של הנאשם שנמצאה על התיק החיצוני, מיקום שיחות הטלפון הנייד שלו שהניחו אותו בסמוך למטען החבלה, היכרותו עם מרכיבי המטען שמעולם לא נמסרו לו במהלך החקירה ושיחות מוקלטות המעידות על מעורבותו. ההגנה טענה כי השקיות שמצא האזרח אינן זהות לאלה שנבדקו על ידי המשטרה, הציגה אליבי וטענה כי חקירת המשטרה לא הייתה הוגנת. עם זאת, בית המשפט מצא את טענות ההגנה בלתי משכנעות והגיע למסקנה כי טביעת אצבעו של הנאשם, ידיעתו על מרכיבי המטען וראיות נוספות קשרו אותו בעבירה. השופט הרשיע את הנאשם בנשיאת נשק ללא רשות, החזקת נשק ללא רשות והכנת עבירה בחומרים מסוכנים. פסק הדין ניתן ביום 3.9.2006.