ה"ד 63161-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: ה"ד 63161-12-25 (בית המשפט העליון)** **א. רקע עובדתי ומשפטי:** המקרה עוסק בבקשה להעברת מקום דיון, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המבקשת, המתגוררת במבשרת ציון, ביקשה להעביר דיון הליכים משפחתיים מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. ההליך בבאר שבע נפתח בעקבות הליך קודם בין הצדדים, אשר התקיים שם בתקופה בה התגוררו בנתיבות. הכלל המנחה במקרים אלו, כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 6(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובתקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, הוא כי תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים. **ב. העיקרון המשפטי המרכזי – סמכות שיורית לעומת סמכות מקבילה:** ההחלטה של בית המשפט העליון (כבוד השופטת רות רונן) מתבססת על עיקרון משפטי יסודי בדיני סדרי דין: **ההימנעות של בית המשפט העליון מהפעלת סמכותו השיורית להעברת דיון, כאשר קיימת לערכאה הדיונית (הערכאה הראשונה) סמכות מקבילה לדון בבקשה.** * **סעיף 78 לחוק בתי המשפט:** סעיף זה מקנה לבית המשפט העליון סמכות רחבה להעביר דיון מתאים מבית משפט אחד למשנהו, כאשר הדבר נראה לו נכון או צודק. סמכות זו היא סמכות שיורית, כלומר, היא נכנסת לתוקף כאשר אין דרך אחרת ליישב סוגיות של סמכות או יעילות דיונית. * **העיקרון של "מיצוי טענות בערכאה הדיונית":** ההלכה הפסוקה, כפי שמשתקפת בהחלטות המוזכרות (בש"פ 8891/22, בש"א 2722/13, ובמקרים נוספים), קובעת כי במקום בו קיימת סמכות מקבילה או סמכות מלאה לערכאה הדיונית לדון בבקשת העברת מקום דיון, על הפונה למצות את טענותיו תחילה בפני אותה ערכאה. **ג. נימוקי ההימנעות של בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון מפרט את הנימוקים להעדפת הפנייה לערכאה הדיונית: 1. **פיזור עומסים (Bifurcation of workload):** הרצון למנוע עומס יתר על בית המשפט העליון בבקשות להעברת דיון, וליבון ראשוני של סוגיות אלו על ידי הערכאות הדיוניות. 2. **היכרות קרובה עם ההליך:** לערכאה הדיונית, ובפרט לבית המשפט לענייני משפחה, יש היכרות טובה יותר עם ההליכים הנדונים, נסיבות המקרה, ומאפייני הצדדים. היכרות זו עשויה לסייע לה להכריע בצורה מושכלת יותר בבקשת העברת הדיון. **ד. החידוש המשפטי – סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה:** ההחלטה מציגה חידוש או חידוד של ההלכה בנוגע לסמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה עצמם. סעיף 6(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה ותקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, אינם רק קובעים את הכלל לפיו תובענה חדשה תוגש לאותו בית משפט שדן בהליך קודם. הם גם מסמיכים את **נשיא בית משפט השלום וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה** להורות כי צדדים מסוימים יוכלו להגיש תובענה חדשה לבית משפט אחר. * **משמעות החידוש:** בכך, מוקנית לערכאה הדיונית (במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה) סמכות מקבילה, ולעיתים אף סמכות ייחודית, לדון בבקשות להעברת דיון הנוגעות להליכים שהיא עצמה דנה בהם או שדנה בהם בעבר. הדבר מונע מצב בו כל בקשה להעברת דיון מחייבת פנייה לבית המשפט העליון, ומעביר את הטיפול בנושא לבית המשפט הרלוונטי ביותר. **ה. תוצאת ההחלטה:** בשל העובדה שהמבקשת לא מיצתה את הליכי הפנייה לערכאה הדיונית (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, או הגורם המוסמך שם), בית המשפט העליון **דחה את הבקשה ומחק אותה**, מבלי להביע עמדה לגופה. המבקשת מופנית להגיש את בקשתה לגורם המוסמך בערכאה הדיונית. **ו. סיכום:** ההחלטה משקפת את הגישה המודרנית של בית המשפט העליון, הדוגלת בפיזור סמכויות טיפול בבקשות להעברת דיון, ובהעברת הטיפול הראשוני לערכאה הדיונית המכירה את ההליך. ההחלטה מדגישה את סמכויותיהם של נשיאי בתי המשפט לענייני משפחה להורות על העברת דיון, ובכך מהווה חיזוק לעיקרון של יעילות דיונית ונגישות לבית המשפט. הדבר מחייב פנייה תחילה לגורמים המוסמכים בתוך מערכת בתי המשפט לענייני משפחה, לפני פנייה לבית המשפט העליון.