ת"א 41789-10-10

תקציר

על בית המשפט לקבוע תחילה האם להסכם הפשרה המתוקן יש תוקף חוזי מחייב. אם כן, על בית המשפט לקבוע האם התובע זכאי לפיצוי כלשהו הנובע מהפקעת הקרקע ממחלקתו על בסיס הסכם זה. לבסוף, יש לחשב את הנזקים שנגרמו לחלקות הנותרות שבבעלות התובעת כתוצאה מסלילת הכביש והפקעת השטח לצורכי ציבור. באשר לשאלה הראשונה, בית המשפט מוצא כי הסכם הפשרה המתוקן לא נכנס לתוקף מאחר שהסכמת בא כוח הנתבע הותנתה במספר תנאים שלא התקיימו. לפיכך, התובעת אינה זכאית לכל פיצוי על בסיס הסכם זה. בהתייחסו לשאלה השנייה, מינה בית המשפט שלושה מומחים שיבחנו את טענות הצדדים ויגישו את חוות דעתם על המצב העובדתי והתכנוני באזור שבמחלוקת. בית המשפט מקבל את חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט על פני חוות הדעת של התובע והנתבע. לדברי המומחה שמונה על ידי בית המשפט, התובעת זכאית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מסלילת הכביש, שהסתכמו ב-215,400 ₪ נכון ליום 11.5.2015. סכום זה מביא בחשבון ירידת ערך המגרש של התובעת עקב הקטנת שטחו, צורתו החריגה של המגרש וגובה הדרך. כמו כן פסק המומחה לתובע 6,000 ₪ בגין עקירת עצי זית ו-94,000 ₪ בגין הוצאות בנייה נוספות בגין בניית משטחי חניה. מנגד, המומחה אינו סבור כי התובעת זכאית לפיצוי כלשהו בגין בניית קירות תומכים, רצפת עמודים או מערכת ניקוז. בנוסף, בית המשפט מורה לנתבע לפצות את התובע בגין חלק מהוצאות ההתדיינות שלו. אלה כוללים את עלויות חוות דעת המומחה מטעם התובע, אגרות בית משפט, תשלומים למומחה שמונה על ידי בית המשפט והוצאות שונות אחרות הקשורות לניהול המשפט. יש לשלם את כל הסכומים שנפסקו לתובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, וכן ניתנת לתובע רשות לפצל סעדים, המאפשרים לו להגיש תביעה עתידית לפיצויים בגין הקרקע המופקעת אם הסדר שיתוף המקרקעין יפורק.