פש"ר 5830-04-11

תקציר

בית המשפט החליט שלא להכריז על החייב כפושט רגל, ודחה את בקשתו, בעיקר משום שלא הצליח להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. החייב טען כי קשייו הכלכליים נבעו מניסיונות לסייע לאביו בניהול עסק, מה שהביא לחובות משום שהצ'קים של אביו לא כובדו לאחר סגירת העסק. עם זאת, בית המשפט מצא כי החייב לא הפעיל פיקוח מספק על התנהלות אביו או חשבונותיו, והמשיך לאפשר לאביו גישה לכספו גם לאחר שנודע לו על בעיות החובות של אביו. כמו כן, החייב יצר חובות חדשים, לרבות חתימה על ערבויות לצדדים שלישיים, פתיחת חשבונות בנק נוספים ולקיחת הלוואות מהשוק האפור, ללא סיבות מוצדקות. בית המשפט התייחס להתנהגות פזיזה זו, המעידה על חוסר תום לב, מה גם שהחייב לא הוכיח כל ניסיון לפרוע את חובותיו מעבר לנטילת הלוואות נוספות. בנוסף, התנהלות החייב במהלך ההליך, לרבות הוצאות מופרזות ודוחות חלקיים, העידה על חוסר שיתוף פעולה ותום לב. בית המשפט הדגיש את יחסי הגומלין בין מידת חוסר תום הלב לבין הנכונות להעניק הגנה מפשיטת רגל, ובמקרה זה, התנהגותו הפסולה החוזרת ונשנית של החייב, הן ביצירת חובות והן במהלך ההליך, גברה על כל שיקולי ההגנה.