ב"ל 1365-12-21

תקציר

התובעת, ספרית במקצועה, תבעה את המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעתה בכתף ימין כפגיעה בעבודה שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. בית המשפט פסק נגד התובעת וקבע כי היא לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. על פי פסק הדין, תנועותיו של התובע במהלך העבודה לא היו זהות או דומות במהותן זו לזו, כנדרש בחוק. יתר על כן, תנועותיה לא פעלו על מקום מוגדר, ומשך התנועות החוזרות על עצמן לא היה ארוך מספיק כדי לגרום נזק. התובעת לא הצליחה להוכיח כי עבדה בהיקף משמעותי, כאשר מהראיות עולה כי עבדה רק שמונה ימים בחודש בממוצע, וטיפלה בארבעה לקוחות ביום. עצימות והיקף עבודה נמוכים אלה גרמו לכך שהתנועות החוזרות על עצמן לא בוצעו בתדירות גבוהה וברציפות לאורך תקופה משמעותית. טענת התובעת כי עבדה שישה ימים בשבוע, עם עומס לקוחות גדול בהרבה, לא עלתה בקנה אחד עם רישומי המס והקבלות שלה, ולכן בית המשפט דחה את תביעתה. ככלל, התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה, ותביעתה נדחתה.