תע"א 3668/09

תקציר

התובעת, עובדת שעתית בסניף ירושלים של רשת הכריכים הנתבעת, תבעה הפרשי שכר שנבעו מעבודה בשעות נוספות, לרבות בחג, גמול הלנה ופדיון ימי חופשה. בית הדין מצא כי התובעת הועסקה מיום 26.11.2008 ועד ליום 24.06.2009. בתקופה זו עלה שכרו השעתי משכר מינימום שעתי של 20.70 שקל ל-23 שקל. הצדדים הסכימו כי התובע עבד שעות נוספות, אך הנתבע טען כי הדבר לא נדרש והוסכם רק מתוך מצוקת התובע. בית הדין מצא כי העבודה בשעות הנוספות הייתה הדדית וכי התובעת ביקשה לעבוד שעות רבות ככל האפשר. באשר לשיעור גמול השעות הנוספות, קיבל בית המשפט את חישוביו של התובע וקבע כי הוא זכאי להפרשי שכר בסך 977.35 ₪, כולל עבודה ביום העצמאות. כמו כן קיבל התובע את הסכום המבוקש בסך 1,288 ₪ בגין פדיון ימי חופשה, שכן לא יצא לחופשה בפועל במהלך העבודה. המחלוקת העיקרית הייתה על פיצוי הלנה, כאשר התובעת דרשה סכום גבוה, והנתבעת טענה להפחתה בשל התנהלות התובעת, גודלו הקטן של המעסיק והסכום הנמוך המדובר. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, וקבע כי פיצוי הלנה מלא אינו מידתי במקרה זה. התנהלותו של התובע לאורך כל ההליך, סירובו לקבל תשלום טרם הגשת התביעה, והארכותיו המיותרות בהליך, לצד נכונות הנתבע לשלם את סכום הקרן ועוד, הביאו את בית המשפט לפסוק הפרשי הצמדה וריבית בלבד על הסכומים המגיעים לו. בקשת התובע למחוק חלקים מסיכומי הנתבע נדחתה, וכל צד חויב בהוצאותיו. לנתבע ניתנו 30 יום לשלם לתובע את הסכומים הנקובים עם קבלת פסק הדין. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.