ת"ק 49920-06-21

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש תובע שטיסותיו בוטלו במהלך מגפת הקורונה ונתקל בקשיים בקבלת החזר כספי עבור עלות הכרטיסים. הטיסות הוזמנו דרך סוכנות נסיעות, אך התובע תבע את חברת התעופה ישירות. הטיסה הראשונה, שתוכננה לחודש יוני 2020 מישראל לברזיל דרך פריז, בוטלה, ולתובע הוצע שובר זיכוי מסוכנות הנסיעות. לאחר מכן הזמין התובע טיסה נוספת הלוך ושוב, הפעם לארצות הברית, גם היא דרך פריז, תוך שימוש בזיכוי מההזמנה הראשונה בתוספת תשלום נוסף. גם טיסה זו בוטלה, ובעקבותיה דרשה התובעת החזר מלא של כספה מחברת התעופה הנתבעת. לאחר מספר חודשים של הלוך ושוב וללא פתרון, פנתה התובעת לעורך דין על מנת לשלוח לחברת התעופה מכתב התראה, בעקבותיו החזירה חברת התעופה חלק מעלות הכרטיסים, בטענה שהיתרה נגבתה על ידי סוכנות הנסיעות עבור שירותים אחרים. התובעת טענה כי התנהלות חברת התעופה הפרה את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בגין ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), מהווה הטעיה ומנוגדת לחוקי הגנת הצרכן. היא תבעה נזקים עקיפים, כולל שכר טרחת עורך דין, ודרשה פיצוי בסך 37,710.9 שקל. חברת התעופה, לעומת זאת, טענה כי היא אינה אחראית להחזר הכספי המלא, כי סוכנות הנסיעות אחראית לבקש החזרים וכי פעלה כראוי בהתאם להנחיות שהנהיגו את ענף התעופה בתקופת הקורונה. בית המשפט פסק לטובת התובעת וקבע כי חברת התעופה לא עמדה בהתחייבויותיה לפי חוק שירותי תעופה בכך שהנפיקה שובר זיכוי ללא הסכמת התובע בכתב ולא החזירה את עלות הכרטיסים בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק. בית המשפט הורה לחברת התעופה לשלם לתובע פיצויים לדוגמה בסך 3,000 ₪ ו-1,000 ₪ נוספים בגין נזקים ישירים בדמות שכר טרחת עורך דין. כמו כן נדרשה חברת התעופה לשאת ב-500 ₪ מהוצאות הנתבעת. כתוצאה מכך, חויבה חברת התעופה לשלם לתובע סך של 4,500 ₪ בתוך 30 יום. בית המשפט הדגיש כי אם הסכום לא ישולם בתוך הזמן הנקוב, הוא יצבור הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן ניתנה לתובע הזכות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בתוך 15 יום מיום הוצאתה.