עת"מ 30387-03-14

תקציר

העותר, נכה צה"ל, יצא לשנת שבתון בארה"ב וביקש את הסכמת המשיב לשינויים מסוימים הנוגעים למוגבלותו במהלך שהותו. המשיב הוא אגף השיקום במשרד הביטחון. בקשותיו של העותר נדחו ברובן, מה שהוביל אותו להגיש עתירה. העותרת ביקשה כי בית המשפט יכריע בהחלטות המשיב בשלושה עניינים שלא כדין: ניידות העותרת להחלפת שיניים תותבות בחו"ל, ליווי וסיוע במימון מגורי המלווה בחו"ל. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשת העותר וכי הבקשות הן כעת תיאורטיות שכן העותר כבר חזר לישראל. בית המשפט דחה טענות מקדמיות אלה, בקובעו כי העותר לא ויתר על זכויותיו וכי הסוגיות העומדות על הפרק אינן תיאורטיות אלא בעלות השלכות כספיות של ממש. באשר לניידותו של העותר, מצא בית המשפט כי החלטות המשיב אינן סבירות, שכן הן נעדרות הצדקה ראויה, והורה למשיב לממן את טיסתו חזרה של העותר לישראל, ללא עלויות נוספות לעותר הנובעות מדחיית חזרתו. בסוגיית הליווי והשעות בחו"ל קבע בית המשפט כי המשיב פעל בחוסר סבירות, וכי יש לפצות את העותרת בגין העסקת מלווים, ישראלים או זרים, לפי התעריפים בישראל. עם זאת, בית המשפט מצא את החלטות המשיב בדבר מימון מגורי המלווה של העותרת סבירות, בהתחשב בראיות שהוצגו כי המלווה היה בן זוגה של העותרת. לפיכך, החלטות המשיב בעניין העתקת מקום מגוריו ושעות הליווי של העותרת לחו"ל בטלות, בעוד שההחלטות על מימון המגורים עמדו בעינן. המשיב חויב לכסות את הוצאות העותר ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.