בש"פ 9079/09

תקציר

נגד אדם הוגש כתב אישום המייחס לו פריצה לרכב. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת התביעה, קבע כי יש די ראיות לביסוס אשמתו של הנאשם והורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. הנאשם ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי הראיות שהוצגו היו נסיבתיות ולא די בהן כדי לעצור אותו. שופט בית המשפט העליון שמע את הטענות ובחן את הראיות, ובסופו של דבר דחה את הערעור. השופט הסכים עם פסיקות הערכאות הקודמות, וקבע כי הודעתו המפורטת של השכן וזיהוי הנאשם סיפקו ראיות מספיקות כדי לעצור אותו. עם 39 הרשעות קודמות בעבירות שונות, קבע השופט כי נשקפת מהנאשם סכנה ממשית לציבור ודחה את ערעורו תוך שהוא מקיים את צו המעצר. מתוך אמון ביכולתו של הנאשם לעמוד באמצעים חלופיים שאינם נוכחים, קבע השופט כי מעצר הוא דרך הפעולה הראויה. פסק דין זה חיזק את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, והבטיח את המשך מעצרו של הנאשם עד להכרעה בתיק נגדו.