בר"ע 495/04
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
השאלה המרכזית בפסק דין זה היא הליך הגשת והוכחת תוכנו של תיק רפואי ממוסד רפואי מוכר בתביעת רשלנות רפואית. התובע במקרה זה הגיע לבית החולים לאחר פציעה ועבר מספר טיפולים שבסופו של דבר גרמו לאובדן ראייה בעינו המנותחת. לטענתו, הניתוח לא צלח בשל רשלנות רפואית ומבקש פיצויים. המחלוקת העיקרית היא על הגשת התיק הרפואי המקורי כראיה. בית משפט קמא החליט שהיא תוגש כראיה, אך בא כוח התובע טען כי ההחלטה לא נומקה וכי לבית המשפט אין סמכות לקבל את התיק ללא עדות של עורכי התקליטים. עם זאת, השופט דחה את הערעור וקבע כי התיק הרפואי מהווה ראיה וכי התובע יכול לחקור בחקירה נגדית את טיבו. עוד ציין השופט כי התובע יוכל להציג ראיות נוספות לאחר שעדי ההגנה יעידו. לגבי תצהיר ספציפי קבעה השופטת כי אין מדובר בעדות שמיעה ויש לשמוע אותה, אם כי התובע יכול גם להציג ראיות נגדה. השופט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי והמליץ שלא להתערב באמצע ההליכים, דבר שרק יעכב את המשפט. לפיכך נדחתה בקשת רשות ערעור זו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך שלב ההוכחות. התובע חויב לשלם את הוצאות הנתבע, והתיק הרפואי המקורי היה אמור להיות מוגש לבית משפט השלום.
חקיקה מקושרת
בר"ע 495/04 יורם אלפסי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, מחוזי (2.12.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.