ב"ש 1740/09

תקציר

עניינו של הערעור בהחלטת בית משפט השלום בנצרת לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין מספר עבירות אלימות כלפי אשתו. ההגנה טענה כי יש לשחרר את המערער במתכונת מעצר חלופית, תוך הסתמכות על המלצת שירות המבחן כי ניתן להסדיר זאת בבית אחיו של המערער בנצרת, שם אינם מתגוררים המערער ואשתו. ההגנה הדגישה כי המערער לא היווה סכנה ולא ישבש את המשפט. משכך, ביקש המשיב לדחות את הערעור, תוך שהוא מגן על החלטת בית משפט קמא בנימוק שמצא נכונה כי נשקפת מהמערער סכנה וכי החלופה המוצעת אינה מבטיחה את שלומה של המתלוננת. לאחר ששקל את טענות הצדדים, תיק החקירה והחלטת בית משפט קמא, הגיע השופט למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להרשעת המערער באישומים נגדו וכי קיימת עילה סטטוטורית למעצרו. השופט פירט את עבירות האלימות המיוחסות למערער, וציין כי הן מקימות חזקת מסוכנות. עם זאת, השופט בחר לשחרר את המערער במעצר חלופי בפיקוח שני אחיו, בשל יסודיות המלצת שירות המבחן, נכונותם ויכולתם של האחים לפקח על המערער, ומיקום המעצר החלופי מחוץ ליישוב בו מתגורר המתלונן. דבר זה, קבע השופט, מפחית באופן משמעותי את מסוכנותו של המערער ואת הסיכוי להישנות האלימות, ומטה את הכף לטובת שחרורו. השופט הטיל על שחרורו של המערער מספר תנאים מגבילים, ובהם ערבויות כספיות, פיקוח 24 שעות, מעצר בית ואיסורי יציאה מהארץ ויצירת קשר עם המתלונן. ההחלטה התקבלה לא ללא היסוס, אך השופט נחה דעתו כי ניתן לסמוך על ההסדר החלופי כיעיל.