LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תלה"מ 36042-04-24

פסק-דין משפחה תל אביב -יפו

📋
מספר הליך36042-04-24
📂
סוג הליךתלה"מ
📅
תאריך15 ביוני 2026
🏛️
בית משפטמשפחה
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםא. נ. א
👨‍⚖️
שופטיםענבל וקנין-הרנשטיין

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע כללי** פסק הדין עוסק בשלוש תביעות שהוגשו על ידי התובע נגד הנתבעת, בני זוג לשעבר, לאחר גירושיהם. התביעות נוגעות לביטול חיוב במזונות ילדיהם, תביעה כספית, ותביעה למתן צו עשה. פסק הדין מקיף, מנתח לעומק את טענות הצדדים, ומתבסס על עובדות מפורטות ועל פסיקות קודמות. **עיקר התביעות והטענות** 1. **תביעה לביטול/הפחתת מזונות (תלה"מ 36042-04-24):** * **טענת התובע:** שינוי נסיבות מהותי, לפיו שלושת ילדיהם המשותפים עברו להתגורר באופן קבוע בביתו החל ממאי 2023, והנתבעת אינה לוקחת חלק בגידולם. לטענתו, שינוי זה הופך את המשך קיום הסכם הגירושין לבלתי צודק. הוא מבסס טענה זו על סעיף 13(א) לחוק המזונות, ועל הפסיקה לפיה שינוי נסיבות מהותי גובר על סעיפים המתנים ויתור על הזכות לחידוש התדיינות. * **טענת הנתבעת:** התובע מתעלם ממסגרת ההסכמית ומנסה להתייחס לתביעה כמזונות ראשונית. היא טוענת שהסיבה היחידה לתביעה היא שינוי בלתי צפוי במצבה הנפשי, התמכרות לסמים, ושינוי בזמני השהות. היא מדגישה כי התובע לא הוכיח את טענותיו הקשות, וכי הסכם הגירושין מהווה "רקמה עדינה" של הסדרים שלובים, הכוללים גם רכיבים רכושיים. 2. **תביעה כספית (תמ"ש 39640-05-24):** * **טענת התובע:** הנתבעת חייבת לו סך של 83,822 ₪, בהתאם לסעיף 13.2 לתוספת להסכם הגירושין. * **טענת הנתבעת:** היא אכן חייבת את הסכום, אך טוענת שחוב זה שולם בפועל באמצעות קיזוז כנגד התנהלותו הפסולה של התובע והפרותיו את הסכם הגירושין, אשר גרמו לה נזקים. היא טוענת לזכות קיזוז בסך 75,951 ₪ בגין החזרי משכנתא וריבית פיגורים שהיא שילמה עקב הקפאת משכנתא מצד התובע. 3. **תביעה לצו עשה (תלה"מ 9590-05-24):** * **טענת התובע:** הנתבעת לא הייתה רשאית לרכוש דירה חלופית שתמורתה נמוכה משווי דירתה המקורית בניכוי יתרת המשכנתא, בניגוד לסעיף 12.6 להסכם הגירושין. הוא טוען שהתוספת להסכם, ששינתה סעיף זה, לא אושרה על ידי בית המשפט ולכן אין לה תוקף. * **טענת הנתבעת:** התביעה חסרת בסיס. הסכם הגירושין אושר על ידי בית המשפט, והתוספת להסכם, שנחתמה לאחר הגירושין, אינה "הסכם ממון" הטעון אישור בית משפט, אלא חוזה רגיל. היא טוענת שהתובע השתתף באופן פעיל במימוש התוספת להסכם (חתימה על ייפוי כוח, שטר מכר) ולכן מושתק מלטעון נגד תקפותה. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **מעמד הסכם הגירושין כ"רקמה עדינה":** * **עיקרון:** בית המשפט מדגיש שוב ושוב את מעמדו של הסכם הגירושין כ"רקמה עדינה", כלומר, הסדר שלוב שבו כל רכיב משפיע על האחרים (מזונות, עניינים רכושיים, משמורת). * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחזק את הפרשנות שלפיה לא ניתן לבודד רכיב אחד (כגון מזונות) ולהתייחס אליו בנפרד משאר ההסכמות, אלא יש לבחון את ההסכם כמכלול. הדבר משמעותי במיוחד כאשר הסכם הגירושין כולל כריכה בין מזונות להסדרים רכושיים, כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 8.9 להסכם. * **יישום:** הטענה לשינוי נסיבות מהותי בעניין המזונות נדחתה, בין היתר, בשל העובדה שהסכם הגירושין אינו ניתן להפרדה, והמזונות היוו חלק מהסדר רכושי כולל. 2. **הגבלת האפשרות לשינוי הסכם גירושין (סעיף 8.9):** * **עיקרון:** הסכמת הצדדים בסעיף 8.9 להסכם הגירושין, לפיה "שום צד לא יוכל להגיש תביעה להפחתת או להגדלת סכומים אלו, מכל סיבה שהיא, לרבות בעקבות שינויים מהותיים...", מהווה חידוש משמעותי. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מכבד את התחייבות הצדדים להימנע מפתיחת ההסכם מכל סיבה, וקובע שהיא עומדת גם לנוכח טענות לשינוי נסיבות קיצוני. הוא מפרש את סעיף 8.9 בצמצום, כחלק מאומד דעת הצדדים בעת החתימה, שכלל ויתורים רכושיים משמעותיים מצד הנתבעת, כפיצוי על התחייבותם לחיוב קבוע. * **יישום:** התביעה לביטול המזונות נדחתה, בין היתר, מכיוון שהשינוי במצב המשמורת נחשב צפוי (התובע ידע על נטייתה של הנתבעת להידרדרות), ולכן לא היה בגדר "שינוי נסיבות מהותי" שיצדיק פתיחת ההסכם, במיוחד לאור סעיף 8.9. 3. **פרשנות הסכם ממון לעומת חוזה רגיל (תוספת להסכם):** * **עיקרון:** פסק הדין מבחין בין "הסכם ממון" המחייב אישור בית משפט, לבין חוזים רגילים בין בני זוג לשעבר. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט קובע כי "תוספת להסכם" שנחתמה בין בני זוג גרושים, אשר אינה צופה פני עתיד (גירושין/מוות), אינה משנה את איזון המשאבים המקורי, ובאה לממש את הסכם הגירושין המקורי, אינה נחשבת "הסכם ממון" ואינה טעונה אישור בית משפט. במקרה זה, התוספת להסכם, אשר שינתה סעיפים הנוגעים לחלוקת כספים ספציפיים (ולא את איזון המשאבים הכולל), נחשבה לחוזה רגיל. * **יישום:** התביעה לצו עשה נדחתה, מכיוון שהתוספת להסכם, אשר לא אושרה, נחשבה תקפה מכוח דיני החוזים הכלליים. 4. **דוקטרינת תום הלב, השתק ומניעות:** * **עיקרון:** בית המשפט מיישם את עקרונות תום הלב, השתק ומניעות ככלי לתיקון אי-סדרים חוזיים, ובפרט כאשר צדדים נהגו על פי הסכם שלא אושר כדין. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט קובע כי התובע מושתק מלטעון נגד תקפותה של התוספת להסכם, שכן הוא עצמו הגיש תביעה כספית המבוססת עליה, ופעל ליישומה (חתימה על שטר מכר, ייפוי כוח). התנהלות זו, של העלאת טענות סותרות (התוספת תקפה בתביעה הכספית, אך אינה תקפה בתביעת צו העשה), מהווה חוסר תום לב מוחלט. * **יישום:** הטענה לביטול התוספת להסכם בתביעת צו העשה נדחתה, הן משום שלא נדרש אישור בית המשפט, והן בשל השתק ומניעות נגד התובע. 5. **זכות הקיזוז (סעיף 53(א) לחוק החוזים):** * **עיקרון:** פסק הדין מפרט בהרחבה את תנאי זכות הקיזוז, לרבות הצורך בחיובים הדדיים, מועד קיום החיובים, הודעת קיזוז, והפיכת החיובים לקצובים. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מנתח את טענת הקיזוז של הנתבעת לגבי חיובי המשכנתא והריבית, ומאפשר קיזוז חלקי של חלק מהסכומים הנתבעים, כאשר הוא מבחין בין חיובים שאינם קצובים לבין חיובים קצובים. הוא קובע כי החיובים הנטענים על ידי הנתבעת, למרות מורכבותם, ניתנים לחישוב אריתמטי, ולכן נחשבים ל"קצובים" לצורך קיזוז. * **יישום:** התביעה הכספית של התובע התקבלה חלקית בלבד, לאחר קיזוז סכומים שחבה הנתבעת לטענתה, אשר חושבו על ידי בית המשפט. 6. **הימנעות מהבאת ראיות (עדים):** * **עיקרון:** אי הבאת עד רלוונטי, שנמצא בהישג יד, יוצרת חזקה לרעת הצד הנמנע. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מדגיש את חשיבות הבאת עורכי הדין שערכו את הסכם הגירושין, במיוחד נוכח טענות התובע לגבי פרשנות סעיף 8.9. ההימנעות מהבאתם (במיוחד נוכח העדויות הסותרות של התובע לגבי ייצוגו) מחזקת את המסקנה כי ההסכם אכן כרוך בהיבטים רכושיים וכי התובע ידע זאת. * **יישום:** הימנעות התובע מהבאת עדים רלוונטיים לפרשנות ההסכם חיזקה את מסקנת בית המשפט לדחיית תביעתו לביטול המזונות. 7. **הבחנה בין "הסכם גירושין" ל"הסכם ממון" (התוספת להסכם):** * **עיקרון:** קביעה מהותית של בית המשפט היא כי התוספת להסכם, אשר שינתה סעיפים ספציפיים בהסכם הגירושין אך לא שינתה את איזון המשאבים הכולל, אינה נחשבת "הסכם ממון" ואינה מחייבת אישור בית משפט. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחדד את הקריטריונים להגדרת "הסכם ממון" – כזה הצופה פני גירושין או מוות, ומטרתו הסדרת יחסי ממון בעת סיום חיי הנישואין. בניגוד לכך, שינויים נקודתיים בהסכם גירושין מאושר, שאינם משנים את איזון המשאבים הכולל, כפופים לדיני החוזים הרגילים. * **יישום:** התביעה לצו עשה נדחתה, תוך קביעה שהתוספת להסכם תקפה גם ללא אישור בית משפט, וזאת בנוסף לטענות ההשתק והמניעות. **סיכום** פסק הדין מדגיש את חשיבות כיבוד הסכמות גירושין, במיוחד כאשר הן מקבלות תוקף של פסק דין. הוא מאשר את הנטייה המוגברת לכבד הסכמות שלמות ("רקמה עדינה") ולא לאפשר פתיחתן על בסיס טענות לשינוי נסיבות, אלא אם כן מדובר בשינוי קיצוני ובלתי צפוי, וגם אז, תוך בחינה קפדנית של סעיפים מגבילים כמו סעיף 8.9. כמו כן, פסק הדין מבהיר את ההבחנה בין הסכמים הטעונים אישור בית משפט (הסכם ממון) לבין הסכמים אחרים בין בני זוג לשעבר (חוזה רגיל), ומיישם הלכות הנוגעות לתום לב, השתק ומניעות, לצורך הכרה בתוקף הסכמות שלא אושרו כדין. לבסוף, בית המשפט מיישם את זכות הקיזוז ככלי להשגת צדק במסגרת תביעות כספיות.

חקיקה מקושרת

חוק החוזים (חלק כללי)חוק יחסי ממון בין בני זוג

תלה"מ 36042-04-24 א. נ. א, משפחה (15.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית