בש"פ 1355/98

תקציר

במקרה זה ערער המערער, שהואשם בעבירות מרמה, על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשתו לעיין בחומר שבידי התביעה, בטענה כי מדובר ב"חומר חקירה" הנוגע להגנתו. המערער ביקש גישה למסמכים הנוגעים לחקירה המתנהלת בחשד לרצח, קשירת קשר וניסיון רצח, שטרם הובילה לכתב אישום, וכן לדיווחים הנוגעים לפגישות בין גורמי אכיפת החוק מישראל ומרוסיה. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו מבלי לעיין בחומר. בית המשפט העליון הדגיש את עקרון הליבה של זכותו של הנאשם למשפט הוגן לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, והדגיש כי יש לפרש את המונח "חומר חקירה" באופן רחב כך שיכלול כל ראיה רלוונטית, אפילו שולית. למרות האמון הכללי בהגינות ובמיומנות של התביעה, אל לה להגנה להסתמך אך ורק על הערכת התביעה בדבר הרלוונטיות הראייתית. בית המשפט הדגיש את הצורך במנגנון שיפוטי שיבחן החלטות תביעה כאלה. למרות שבית המשפט אינו מחויב לעיין בחומר המבוקש, למעט בנסיבות ספציפיות, בדרך כלל מומלץ לעשות זאת. בהתחשב בכך שהחומר המבוקש התייחס לאישומים שעשויים להיות רלוונטיים לכתב האישום הנוכחי, החליט בית המשפט העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי לבחון מחדש האם החומר נחשב ל"חומר חקירה". הבדיקה צריכה להימשך בהקדם כדי לא לעכב את המשפט, ואם יצוץ חומר חדש, להגנה תהיה הזדמנות לאתגר את עדי התביעה בהמשך.