ת"א 47164-06-16

תקציר

התובעים, שהיו רוכשי בית מהנתבעת, הגישו תביעה בטענה לליקויי בנייה בבית שרכשו. הליקויים הנטענים על ידי התובעים כללו, בין היתר, היעדר מאחז יד למדרגות חיצוניות, קו ביוב שלא הונח כראוי וליקויים פנימיים שונים הקשורים בדלתות, חלונות וריצוף. עוד טענו התובעים כי ערך הבית ירד בשל ליקויים אלה וביקשו פיצוי בגין עוגמת נפש ונזקים עקיפים אחרים. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי מרבית הפגמים נגרמו על ידי התובעים עצמם או על ידי שכיריהם. בית המשפט מינה מומחה שאישר חלק מטענות התובעים והעריך את עלות התיקון. בית המשפט דן בהרחבה בכל אחת מהטענות וקיבל במידה רבה את המלצות המומחה. עם זאת, בית המשפט חרג מחוות דעתו של המומחה בכמה סוגיות, ובפרט אלה הנוגעות לפרשנות התקנות הרלוונטיות. בית המשפט מצא כי העלות הכוללת של הליקויים בבית התובעים, כולל 10% דמי השגחה, הסתכמה ב-21,560 ₪. בית המשפט דן גם בתביעת התובעים לירידת ערך, הקשורה לבניית מקלט במקום ממ"ד ולשימוש באבני בניין מסוג שונה מהקבוע בחוזה. בית המשפט דחה טענות אלה, וציין כי אין אי התאמה לגבי מידות הממ"ד וכי הבלוקים בהם נעשה שימוש שווים לאלה המפורטים בחוזה. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעות התובעים לנזקים נוספים, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש, וקבע כי הם בלתי סבירים בנסיבות הנתונות. תחת זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים 21,560 ₪ כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד חוות דעת המומחה. כן חויבה הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בסך 5,500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 4,500 ש"ח. החלטה זו התקבלה בהתחשב בפער המהותי בין הסכום הנתבע לבין הפסק בפועל, כמו גם חוסר האמון בין הצדדים.