עת"מ 16477-06-13

תקציר

העותרת הגישה לבית המשפט תביעה בה ביקשה לפסול מכרז בו זכתה המשיבה מס' 3 בטענה כי תנאי המכרז מפלים ולפיכך אינם חוקיים. לגופו של עניין, העותרת הלין על תנאי לפיו רשאית ועדת המכרזים להעדיף את הצעתו של מציע מקומי, ובלבד שמחיר ההצעה לא יעלה על 3% מההצעה הזולה ביותר. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותרת בהגשתה, ומשום שהעותרת קיבלה על עצמה את תנאי המכרז, לרבות התנאי הנדון, ולפיכך מנועה מלערער עליו. לגופו של עניין טענו המשיבים כי תנאי ההעדפה הוא חוקי וכי הוא אינו פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא נועד לקדם את האינטרסים הכלכליים של תושבי הרשות המקומית. לטענתם, תנאי זה נפוץ במכרזים רבים וכי חוקיותו אינה מוטלת בספק. בית המשפט הסכים עם המשיבים בשתי הנקודות. באשר לשיהוי, מצא בית המשפט כי העתירה הוגשה בתוך פרק הזמן שנקבע ועל כן דחה טענה זו. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי התנאי המדובר אינו פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא נועד לקדם את האינטרסים הכלכליים של הקהילה המקומית. בית המשפט הדגיש כי התנאי היה שקוף וידוע לעותר מראש. עוד ציין בית המשפט כי על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לקדם את רווחתם הכלכלית של תושביהן וכי העדפה מתונה של המציעים המקומיים היא דרך לגיטימית להשגת מטרה זו. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת כי התנאי הוא סקטוריאלי באופיו, וקבע כי הוא חל באופן שווה על כל המציעים ללא קשר למגזר. לפיכך נדחתה העתירה. העותר חויב לשלם את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.