ת"א 31535-08-10

תקציר

בית משפט השלום קבע תחילה כי תיקי מח"ד (תיקים המצביעים על שלילת חקירה מחוסר ראיות) אינם רישום פלילי ולא ניתן לעיין בהם בתיק אזרחי. עוד קבע בית המשפט כי מאחר שלא ניתן לבחון את התיק הפלילי בתיק, לא ניתן לעיין גם בתסקיר שירות המבחן. החלטות אלה התקבלו טרם העברת התיק ועל כן הן עומדות בעינן. לאחר מכן פירט השופט את השלבים לבחינת הרלוונטיות של מסמך בתביעה אזרחית: ראשית, יש לבחון את הרלוונטיות של המסמך לסכסוך; לאחר מכן, אם הוא נמצא רלוונטי, בית המשפט בוחן כל חיסיון המצורף למסמך, בין אם מוחלט או יחסי. אם זה האחרון, על בית המשפט לשקול את יתרונות הגילוי אל מול הצורך בסודיות. במקרה דנן, תסקיר שירות המבחן רלוונטי לסוגיית בחינת מהימנות המשיב ביחס להרשעותיו הקודמות. התסקיר כפוף לחיסיון יחסי שכן קצין המבחן הוא עובד סוציאלי. לפיכך, על בית המשפט לאזן בין הצורך בחיסיון לבין הצורך בגילוי הראיות. לשם כך, השופט יעיין באופן אישי בדו"ח, מבלי שהעותר יראה אותו, כדי להחליט אם יש לחשוף את תוכנו. לבסוף, דחה השופט את הבקשה לחשוף את סעיפי התיק הצבאי כפי שנפסק בעבר, והיה מקום לערער על ההחלטה בנפרד. השופט הורה למזכירות להגיש את תסקיר שירות המבחן לעיונם והורה לעורך דינו של העותר למסור העתק מפסק הדין לבית משפט השלום לנוער בבית שאן. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ולא היה צו להוצאות.