עב"ל 14497-05-12

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתאונת עבודה שהתרחשה ביום 24.11.04, בה נגרמו למשיב חבלות בשתי שיניים. התביעה הראשונית בגין פגיעות אלה אושרה על ידי המוסד לביטוח המערער. בתביעה מאוחרת יותר, שהוגשה שנה לאחר הראשונה, נכתב כי בתאונת העבודה נגרם נזק לארבע שיניים נוספות. טענה זו נדחתה על ידי המכון, מה שהביא את המשיב להגיש תביעה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, תוך שהוא מצטט חוות דעת מומחה התומכת בטענה כי הנזק לשיניים הנוספות יכול היה להיגרם כתוצאה מהתאונה או שהתאונה עלולה הייתה להחמיר את הנזק הקיים. המוסד לביטוח ערער על החלטת בית המשפט המחוזי וטען כי המשיב לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק לשיניים. ערכאת הערעור הסכימה עם טענת המכון בקובעה כי נטל ההוכחה מוטל על המשיב וחוות דעת המומחה אינה תומכת די הצורך בקיומו של קשר סיבתי. כמו כן, דחה בית המשפט את בקשת המשיב למינוי מומחה לסוכרת וקבע כי דין הערעור להתקבל. החלטת בית הדין האזורי בוטלה אפוא, והתביעה לנזקי שיניים נוספים נדחתה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והם יקבלו הודעה על ההחלטה בדואר.