ת"א 7456/05

תקציר

פסק הדין מתאר את השלכותיה של תביעה שהגישו עיזבונו ותלוייו של מחמוד שושה, שנורה למוות בכפר חוסאן בידי שוטר. מדינת ישראל הודתה בחבות, אך הצדדים חלקו על היקף הנזקים. נקודות המחלוקת העיקריות היו בנוגע להכנסותיו החודשיות של מחמוד שושה, פרטי הבעלות על החנות שניהל וזכאותם של התלויים לפיצויים שונים. בית המשפט נדרש לקבוע את הנזקים הכספיים, ובפרט את אובדן ההשתכרות בשנים שלאחר מותו של שושה, שנגזר משכרו החודשי שלו ושל אלמנתו וגיל הפרישה הצפוי שלו, שנקבע על 67 שנים. קביעת שכרו של שושה, המחלוקת העיקרית, הסתבכה בשל אי דיווח על הכנסותיו לרשויות המס של הרשות הפלסטינית. בית המשפט קבע כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בנוגע לרווחי החנות ופרטי הבעלות, והעמיד את שכרה של שושה על 4,000 שקל לחודש. בית המשפט פירט גם את התקופות ואת סכומי הפיצוי המקבילים בגין אובדן כושר ההשתכרות בשנים שלאחר מותה של שושה. לתלויים נפסקו 60,000 ₪ בגין אובדן שירותיו כאב ובעל, ו-5,000 ₪ עבור הוצאות קבורה. בנוסף, פסק בית המשפט 400 אלף שקל בגין כאבה וסבלה של שושה וקיצור תוחלת חייה. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובעים סך של 1,548,986 ₪, בצירוף הוצאות רפואיות ושכר טרחת עורך דין. התובעים היו אחראים להוצאות המשפט שלהם בשל קשיים בקביעת הכנסותיה של שושה. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.