ת"צ 20119-08-11

תקציר

השופט דן בשתי בקשות לאישור תביעות כתובענה ייצוגית. לאחר בחינת הטיעונים החליט השופט לאחד את שתי הבקשות לאחת. הבקשות הוגשו נגד משיבים שונים, אך השופט קבע כי עילות התביעה והקבוצות המעורבות בשתיהן דומות מספיק כדי להצדיק איחוד. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת אפשרויות החקיקה והפסיקה הקודמת, המדגישות שתיהן את חשיבות ייצוג האינטרסים של הקבוצה באופן היעיל והאפקטיבי ביותר. השופטת מציינת כי הבקשות עוסקות באותו מקרה וכי הבקשה המאוחרת מרחיבה את הקודמת ומספקת פרטים חוזיים נוספים. בשלב מקדמי זה, סבורה השופטת כי צירוף הבקשות יציג תמונה עובדתית מקיפה יותר. החלטה זו אינה מתעמקת בפרטי המקרה, אלא מכשירה את הקרקע לדיונים עתידיים בכך שהיא מבטיחה שהאינטרסים של הקבוצה מיוצגים בצורה הטובה ביותר. השופטת מדגישה כי האיחוד הוא טנטטיבי ותבחן מחדש האם יש לקיימו, או שמא יש לדחות תובענה ייצוגית אחת במהלך הדיונים לבקשות לאישור התובענה הייצוגית.