עמ"נ 42505-01-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת ועדת הערר בעניין חיובי ארנונה על המערערת, שבבעלותה מתחם עסקים. הוועדה קבעה כי שטחי הקרקע הנדונים, שלטענת המערערת הם "רחובות" ציבוריים או "כבישים", הם למעשה שטחים פרטיים המשמשים את המבקרים במתחם. משכך, שטחים אלה אינם זכאים לפטור ממס השמור לשטחים ציבוריים, והחלטת הוועדה מתקבלת. זאת ועוד, בית המשפט מסכים לקביעת הוועדה כי שוכרי המתחם אינם מחזיקים בשטחי הקרקע הנדונים, ועל כן המערערת, כבעלים, חייבת בארנונה. בערעור לא מוזכרת אחריות השוכרים, והסכמי השכירות אינם מקנים לשוכרים זכויות חזקה. הטלת מס על השוכרים בדיעבד ללא תשומותיהם אינה ראויה. המערערת רשאית להגיע להסכמות עם השוכרים לחלוקת חבות המס, ולהודיע לעירייה בהתאם. הערעור נדחה בהוצאות למשיב.