ע"פ 4302/18

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור ואישרה את העונש המקורי, תוך שימת דגש על מדיניות ענישה מחמירה בעבירות של הפעלת כוח אכזרי כלפי פעוטות חסרי ישע. בית המשפט לא מצא סטייה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה או טעויות מהותיות בגזר הדין המקורי המצדיקות התערבות. המערער הורשע בתקיפה חוזרת ונשנית ובהתעללות בפעוט, מעשים שתוארו כמרושעים ואכזריים ביותר. למרות שההשפעה הפסיכולוגית ארוכת הטווח על הילד אינה ודאית, היא עלולה לגרום למצוקה רגשית ונפשית קשה. מעשיה של המערערת הפגינו זלזול חמור באחריותה לטיפול בילד, ופגעו קשות במשפחת הילד שהפקידה בידיה את ילדם. חרף ששקל את הליך הטיפול במערער ואת נסיבותיו האישיות, בחר בית המשפט המחוזי שלא להיענות להמלצת שירות המבחן, ובמקום זאת התמקד בגינוי אלימות כלפי תינוקות, ובפרט מצד האחראים לטיפול בהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מקום לשנות את העונש, והדגיש כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת. לפיכך, על המערערת להתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליה ביום 3.2.2019 בכלא נווה תרצה, בתיאום עם שירות בתי הסוהר. פסק הדין ניתן סופית ב-21 בינואר 2019.