ע"מ 65403-02-19

תקציר

פסק הדין דן בערעור שהגישו לחיאני ואחרים על צו פקיד השומה בחיפה לשומות הפרשי הון לשנים 2009-2013. המערערים טענו כי היה על פקיד השומה לקבל את התנגדותם, דבר שהיה יוצר תקופת התיישנות ומונע את צו השומה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מכתב ההתנגדות הראשוני שלהם נעדר הנמקה ואינו התנגדות תקפה, והמכתבים הבאים הוגשו מחוץ למסגרת הזמן החוקית. לפיכך, טענת ההתיישנות נדחתה. פסק הדין בחן גם את הסברי המערערים להפרשי ההון, לרבות טענות לסיוע כספי מבני משפחה, הלוואות, מתנות חתונה והוצאות תשומות עודפות. בית המשפט מצא כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות למרבית הטענות הללו, וקיבלו את תביעתם למתנות חתונה רק כמקור להגדלת ההון, לאחר ניכוי הוצאות חתונה. בנוסף, ניתח בית המשפט את קביעתו של פקיד השומה בדבר הוצאות מחיה ומצא אותה סבירה, שכן המערערים לא הביאו כל נתונים או ראיות קונקרטיות לתמיכה בטענותיהם. בסופו של דבר, הערעור נדחה ברובו, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.