תפ"ח 10745-08-09

תקציר

פסק הדין מתייחס לאישומים באונס, שוד ושיבוש הליכי משפט נגד הנאשם. התביעה וההגנה חלוקות בשתי שאלות: הראשונה, האם העבירות המתוארות בכתב האישום - אונס, שוד ושיבוש הליכי משפט - הוכחו מעבר לספק סביר; ושנית, האם מבצע הפשעים הללו הוא הנאשם. השופט מסכם כי אין ספק שהעבירות אכן בוצעו. עדותה של המתלוננת נמצאה אמינה ועקבית, ואין סיבה להאמין שהיא תגיש תלונה כוזבת במשטרה. רושם זה נתמך עוד יותר בחומר הראיות: התנהגותה של המתלוננת מיד לאחר האירוע, מצבה הנפשי, הימצאות חפציה בדירה, ראיות פיזיות אחרות ותוצאות בדיקתה הרפואית. עוד קובע השופט כי במהלך השוד והאונס איימו על המתלוננת בסכין אך לא במהלך האיום לפנות למשטרה. באשר לשאלה השנייה, זיהוי הנאשם כמבצע, נסמכת הכרעת הדין על שלוש ראיות: גילוי קונדום המכיל את זרעו של הנאשם בדירה בה אירע האונס, זיהוי הנאשם על ידי המתלוננת וזיהוי הדירה כדירת הנאשם. השופט רואה בגילוי הקונדום ראיה מספקת לביסוס אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. נטל ההסבר מוטל על הנאשם, ואי מתן הסבר מתקבל על הדעת, יחד עם גילוי הקונדום בסמוך למועד האונס, מובילים את השופט למסקנה כי הנאשם הוא האנס. השופט מקבל גם את זיהוי המתלונן את הנאשם, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ונותן תוקף לתהליך שבו בוצע הזיהוי. יתר על כן, השופט קובע כי הנאשם אכן החזיק בדירה בעת האירוע, למרות הכחשותיו, ורואה בכך ראיה נוספת התומכת בזיהויו של הנאשם כמבצע האירוע. לסיכום, השופט מוצא את הנאשם אשם באונס שלא בהסכמה, שוד ושיבוש הליכי משפט מעבר לספק סביר, ומפעיל את סמכותו של בית המשפט להרשיעו באישומים אלה.