ס"ע 1716-05-10

תקציר

התובע, מלצר במסעדת הנתבעים, תבע שכר והטבות שונות שלא שולמו. התביעה הראשונה הייתה להרים את המסך ולהטיל על כמה מהנתבעים אחריות אישית לחובות הנתבעים של התאגיד. טענה זו נדחתה מאחר שהתובעת לא הוכיחה את הנסיבות החריגות הנדרשות כדי להצדיק את הרמת מסך התאגיד. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי הוא מועסק על ידי הנתבעים מאז מאי 2003. עדותו של התובע הועדפה באשר להיקף העסקתו, ונקבע כי הוא עבד שעות נוספות מדי שבוע. בית המשפט חישב שהוא עבד 54 שעות בשבוע. הנתבעים חויבו לשלם לתובע את שכר המינימום עבור התקופה שעד יוני 2009, אך לא לאחר מכן, שכן מערכת הטיפים של המסעדה הבטיחה כי התובע יקבל שכר הולם, ובית המשפט התרשם במדויק. לתובע נפסקו פיצויי פיטורים, שכן התפטרותו נבעה מכך שהנתבעים לא שילמו לו את שכרו המגיע לו. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע גמול שעות נוספות, פיצוי בגין ימי חופשה שלא נוצלו, דמי חגים, דמי הבראה והפרשות בגין אי הפרשות לקופת גמל והוצאות נסיעה. סכומים אלה קוזזו בחלקם על ידי חובות שהתובע הודה כי הוא חייב למסעדה. סיכומו של דבר, פסק בית המשפט לטובת התובע והורה לנתבעים 1 ו-2 לשלם לו שכר והטבות שונות בסך כולל של 342,969 ₪, בניכוי 11,500 ₪ אותם ניתן לנכות מסכום זה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 37,000 ₪ ו-4,000 ₪ בהתאמה.