בש"פ 7683/99

תקציר

עניינו של המערער בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר אישר החלטה קודמת של בית משפט השלום בנתניה לעצור אותו ואת שותפו לנאשם, עזיז, עד לתום ההליכים המשפטיים. הדבר נבע מהאשמות בסחיטה באמצעות איומים על המערער ועזיז, בעוד ולרי הואשם בסחיטה. בכתב האישום נטען כי ולרי יזם קשר באמצעות מכרים כדי לגבות חוב נטען, מה שהוביל את עזיז והמערער להיפגש עם המתלוננים, שם ניתנו אזהרות ואיומים. בא כוח המערער טען כי המערער הסתפק בפגישה בהזמנתו של עזיז ולא איים אלא דרש לפתור את המחלוקת. עוד הדגיש הסניגור כי ולרי שוחרר בערבות, דבר המצביע על הקלה דומה למערער. עם זאת, בית המשפט מצא כי אופייה של עבירת הסחיטה מצביע באופן מהותי על מסוכנות, במיוחד בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער ובמעשיו בעת שהיה על תנאי. בהערות צוין כי המערער, ללא היכרות מוקדמת, השתתף בישיבות בהן נדרשו תשלומים תחת איומים מרומזים. בכך דחה בית המשפט את הערעור, ובכך חיזק את העמדה כי חלופות המעצר אינן מספקות בהתחשב בעברו, לרבות הרשעה בהריגה והחזקת סכין. בית המשפט הדגיש כי מעורבותו של המערער ביישוב בלתי הולם של סכסוכים כספיים מצדיקה עוד יותר את מעצרו, בהתחשב בהתנהלותו הקודמת ובסכנה הפוטנציאלית המתמשכת שנשקפת ממנו.