ת"א 16257-07-16

תקציר

מר ויטוריו וטורי ומר ראובן פדלון ז"ל הקימו שותפות שלימים הפכה למלטיה ויטוריו את פדלון בע"מ, כאשר כל אחד מהם החזיק ב-50% מהמניות. לאחר מותו של ראובן עברו מניותיו לבנו ויקטור פדלון. בבעלות החברה היו שתי חלקות קרקע סמוכות שהוחכרו מאוחר יותר לחברה בבעלות פדלון. בשנת 2007 חתמו החברה ובעלי החלקות הסמוכות על הסכם קומבינציה עם אפריקה ישראל לפרויקט מגדל מגורים. וטורי קיבל הלוואה מאפריקה ישראל באמצעות החברה. הפרויקט נכשל וטורי נאלץ להחזיר את ההלוואה. לצורך מימון ההחזר מכרה החברה 38% מהקרקע לצד שלישי, חברת סל הריבא בע"מ, בבעלות מר איציק כלפון, ושותפיו. עוד באותו יום חתמו החברה, וטורי, פדלון וכלפון, על הסכם שיתוף וכתב התחייבות, בו הסכימו לפעול על פי מתווה תלת שלבי שהציע עו"ד אמיר אורגד, הכולל פירוק החברה ומכירה נוספת של מניות הקרקע. בהמשך טען וטורי כי המסמכים נחתמו שלא מרצונו וללא הסכמתו. בשנת 2016 פתח וטורי בהליך משפטי נגד פדלון, בדרישה לפירוק החברה, אך טענותיו נדחו ותביעותיהם הנגדיות של פדלון וסל הריבא התקבלו. בית המשפט מצא את מרבית טענותיו העובדתיות של וטורי כחסרות בסיס, וקיבל את גרסת התובעים שכנגד. נקבע כי וטורי היה מודע למתווה ולתוכנו, ואף תיאר אותו בשיחת טלפון. יתר על כן, חתימותיו של וטורי על מספר מסמכים הוכחו כאותנטיות. עוד קבע בית המשפט כי וטורי פעל בחוסר תום לב וכי כל אי חוקיות בהסכם היא מקרית. לפיכך, הורה בית המשפט על אכיפת כתב ההתחייבות וטורי חויבה בהוצאות התובעים שכנגד.