ע"א 716/82

תקציר

המחלוקת בין המשיב, קבלן צבע, לבין המערערת, עיריית הרצליה, נסובה סביב תביעות המשיב לתשלום עבור עבודות צביעה וטיוח שבוצעו במוסדות החינוך של המערערת. המשיב הגיש תביעה נגד העירייה לתשלום חשבון סופי בסך 286,298.30 ₪, אותו סירבה העירייה לשלם, בטענה להונאה וסירוב להכיר בחשבונות שהגיש המשיב. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה לעירייה לשלם את הסכום הנקוב בחוזה, 1,821,600 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.10.80, תוך שהוא דוחה את תביעתה שכנגד של העירייה להשבת סכומים ששולמו בגין עבודות קודמות ומטיל על המשיב הוצאות משפט. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. בית המשפט העליון דחה את ערעור העירייה, והסכים עם ממצאי המרמה של בית המשפט המחוזי אך אישר את ההחלטה להורות על תשלום הסכום החוזי. בית המשפט דחה גם את ערעורה הנגדי של המשיבה בעניין פסיקת הוצאות ותשלום עבור עבודות נוספות, אך קיבל אותה בעניין הפרשי הצמדה, וקבע כי על המשיב לקבל הצמדה למדד תשומות הבנייה והמגורים החל מיום 1.10.80. השופט לוין הדגיש כי סכום החוזה הוא משוער ולא סופי, ואילו השופט נתניהו ראה בו סכום גלובלי, אלא אם כן נערכו מדידות על פי ההסכם. ההחלטה התקבלה פה אחד בקבלת תביעת המשיב לסכום החוזי, אך הייתה חלוקה בנימוקיה. המשנה לנשיאה בן-פורת הצטרפה לפסק הדין.