ת"א 10894/97

תקציר

התובע, יחד עם אחיו המנוח, התקשרו בחוזה לרכישת שתי חלקות קרקע מהנתבעים תמורת 250,000$. הנתבעים היו הבעלים הרשומים של המקרקעין אך היו חייבים לרשויות המס השונות. במסגרת החוזה, המוכרים היו אמורים לבטל את כל החובות והשעבודים על הקרקע בתוך שנה, כאשר לקונה הייתה אפשרות לבצע תשלומים בשמם. לקונה הייתה גם הזכות לסגת מהחוזה אם תנאי זה לא התקיים עד 30 בדצמבר 1994. אביו של הרוכש, שלמה נחמיאס, שעסק בתיווך נדל"ן, סייע למוכרים במשא ומתן מול רשויות המס ושילם עבורם תשלומים מסוימים. עם זאת, חובות המוכרים לא סולקו, מה שהוביל את כונס הנכסים שמונה לנכסיהם למכור חלק מהמגרשים לפירעון החובות. לאחר מכן הגיש התובע תביעה נגד הנתבעים, בדרישה למתן תוקף לחוזה ולפיצוי כספי בגין הפרתו. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים ודחה את טענות התובעת. נקבע כי התובע היה "איש קש" עבור נחמיאס ולא היה לו כל חלק פעיל בביצוע החוזה או בהפרתו. מהראיות עולה כי נחמיאס התחייב להסדיר את חובות המס של המוכרים אך לא עשה כן, וחוסר תום הלב והתנהלותו המרמה סיכלו את ההסכם. בית המשפט הדגיש כי טענת התובעת נעדרת שחר, שכן החוזה מותנה בכך שהמוכרים יסלקו את חובותיהם, דבר שלא קרה. כמו כן, מינוי כונס נכסים לנכסי המוכרים השפיע אף הוא על ביצוע החוזה. השופטת קבעה כי התובע אינו זכאי לכל פיצוי ותחת זאת הורתה לו לשלם לנתבע צד ג', אוריאל גנייזדוביץ', הוצאות בסך 10,000 ₪, תוך דחיית הודעת הצד השלישי נגד נחמיאס וחברותיו.