רע"א 44627-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שהוצגו בלבד: **עיוות דין, אבחון ומתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהליכי חדלות פירעון** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר ניתנה במעמד צד אחד (במסגרת בקשה לביטול החלטה), בה הוחלט על מתן ארכה להגשת ערעור ועל קבלת הערעור עצמו. בית המשפט העליון (השופט מינץ) דחה את הבקשה, וקבע כי המקרה אינו עומד באמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, לפיהן תינתן רשות כאמור רק אם נגרם למבקש עיוות דין, או אם המקרה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות להאריך מועד להגשת ערעור:** התקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מקנה לבית המשפט סמכות להאריך מועד להגשת ערעור "לטעמים מיוחדים". פסק הדין מדגיש כי בחינת קיומם של טעמים אלו נעשית באופן פרטני, תוך איזון בין שיקולים כמו משך האיחור, הסיבה לו, הסתמכות הצד שכנגד על סופיות הדיון, וסיכויי הערעור. במקרה דנן, בית המשפט המחוזי ביסס את קביעתו על מספר נסיבות: * **הסתמכות על סופיות הדיון:** נקבע כי לא היה יסוד להסתמכות המבקשים על כך שפסק הדין של בית משפט השלום חלוט, לאור ריבוי בקשות הארכה שקדמו להגשת הערעור הראשון, והגשת הערעור השני בתוך 20 יום ממועד דחיית הבקשה לביטול מחיקת הערעור הראשון. * **תמיכה של נאמן וממונה:** העובדה שהנאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון תמכו בקבלת הערעור, הגבירה את ההערכה כי לערעור סיכויי הצלחה. * **מעשה בית דין:** הודגש כי מחיקת ערעור אינה מהווה מעשה בית דין, בהתאם לתקנות 147(א) ו-41(ב) לתקנות. 2. **מעמד צדדים להליך חדלות פירעון:** פסק הדין מבחין בין הצדדים הישירים להליך חדלות הפירעון (נושים, החייב, נאמן, ממונה) לבין צדדים שאינם ישירים, גם אם יש להם עניין בעסקה ספציפית הנדונה במסגרת ההליך. במקרה זה, נקבע כי עמדת המבקשים, שהם צד לעסקת מכר המניות אך אינם צד ישיר להליך חדלות הפירעון, עשויה לקבל משקל פחות לעומת עמדת המשיבה (שהיא נושה) וגורמי הפיקוח (נאמן וממונה). 3. **אמת מידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** ההחלטה להדגיש כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים, כאשר נגרם עיוות דין או נדונה שאלה עקרונית. במקרה זה, לא נמצאו עיוות דין למבקשים, שכן ניתנו להם הזדמנויות להשמיע טענותיהם, וכן לא נדונה שאלה עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** * **גמישות בפסיקת דיני חדלות פירעון:** ההחלטה להאריך מועד להגשת ערעור, גם אם לאחר חלוף המועד, במקרים בהם יש סיכוי שהערעור יתקבל ובהיעדר הסתמכות משמעותית של הצד שכנגד, משקפת את הגמישות הנדרשת ביישומו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. החוק נועד לאפשר שיקום כלכלי, ולעיתים הדבר מצריך התגברות על מכשולים פרוצדורליים. * **חשיבות עמדת גורמי הפיקוח:** פסק הדין מדגיש את החשיבות שבית המשפט מייחס לעמדת הנאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון. תמיכתם בהמשך ההליך ובקבלת הערעור, משקפת את תפיסתם המקצועית כי יש מקום לבחינת טענות המשיבה, ובפרט ביחס לעסקת מכר המניות. * **הגנה על נושים:** ההחלטה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך בירור עובדתי נוסף, תוך ביטול החלטת הביטול של הליך חדלות הפירעון, נועדה להגן על זכויות הנושים, אשר עלול להיפגע אם עסקת מכר המניות שנויה במחלוקת לא תיבחן כראוי. **השלכות:** פסק הדין מחדד את הקושי הכרוך בהגשת בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהליכי חדלות פירעון, ומדגיש את הצורך להוכיח עיוות דין או שאלה עקרונית. בנוסף, הוא מאשר את סמכותם של בתי המשפט להאריך מועדים מטעמים מיוחדים, גם אם הדבר פוגע לכאורה בסופיות הדיון, במידה והדבר נדרש לצורך בירור מהותי של זכויות. החלטה זו, אשר מחזירה את הדיון לבית משפט השלום, מהווה צעד משמעותי בדרך להגנה על זכויות הנושים ובירור עסקאות מהותיות הנעשות במסגרת הליכי חדלות פירעון.