תפ"ח 662/09

תקציר

האירוע המדובר התרחש בין ה-2 בדצמבר ל-3 בדצמבר 2009 במחנה הפליטים שועפאט והסתיים במותו של אנואר ג'ית. לא הייתה מחלוקת כי בין הנאשם, ג'מיל סרור, לבין שכניו, משפחת אבו עסב. השאלות המרכזיות שעמדו להכרעת בית המשפט היו: המקום שממנו נורתה הירייה הקטלנית, האם הנאשם נכח בזירה והאם אחד מבני משפחת אבו עסב ירה את הירייה הקטלנית, כפי שטענה ההגנה. שלוש קבוצות של עדים העידו. הקבוצה הראשונה כללה את בני משפחת אבו עסב, שהיו מוטים לטובת הנאשם ומשפחתו בשל האיבה הקיימת. הקבוצה השנייה כללה את הנאשם ומקורביו, שטענו שיש לו אליבי, והקבוצה השלישית היו עדים אובייקטיביים לכאורה. בית המשפט מצא כי עדותה של משפחת אבו עסב הייתה אמינה, למרות ההטיה, שכן הם מסרו פרטים שפעלו בניגוד לאינטרס שלהם ועדויותיהם חפפו במידה רבה ותאמו ראיות חיצוניות. עוד קבע בית המשפט כי טענת האליבי של הנתבע אינה אמינה. עדויותיהם של בני משפחתו של הנאשם לא היו עקביות וסתרו את עדותו של עד בלתי משוחד, ג'יהאד אבו זניד. בנוסף, התנהלותו של הנאשם לפני האירוע ולאחריו, לרבות ניסיונו לשנות את מראהו ולהסגיר את עצמו שלושה ימים לאחר האירוע, מטילה ספק בגרסתו לאירועים. נקבע כי היריות שהרגו את המנוח נורו מנקודה סמוכה לצומת, וכי הנאשם היה אחד היורים, יחד עם אדם נוסף. בית המשפט קבע כי הנאשם התכוון להרוג אדם, שכן השימוש בנשק קטלני, יחד עם כיוון וטווח הירי, הצביעו על כוונה קטלנית. הנאשם והיורה הנוסף הגיעו יחד וירו לעבר אותה מטרה, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי הם היו שותפים לרצח, גם אם הקליע שהרג את המנוח לא נורה על ידי הנאשם. בסיכומו של דבר, בית המשפט מצא כי הנאשם, יחד עם אדם נוסף, ירו במכוון לעבר הסמטה במטרה להרוג בן משפחת אבו עסב. מעשה זה הביא למותו של אנואר ג'יט. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם ברצח בכוונה תחילה ובנשיאת נשק שלא כדין.