ת"א 34836-09-13

תקציר

התובעת היא הבעלים של שמינית מחלקה 39 בגוש 30075 בירושלים והיא תובעת לבטל הערה בדבר הקדש הרשום בלשכת רישום המקרקעין עבור החלקה. סבא רבא של התובע קבע בצוואתו הקדש דתי, בו הוריש את נכסיו לבניו. החלקה המדוברת נרשמה על שם ארבעת בניו בשנת 1986. בשנת 2002 נוספה ללשכת רישום המקרקעין הערה לבקשת נאמן ההקדש, לפיה החלקה היא חלק מההקדש המשפחתי. התובע לא היה צד להליך, ולטענתו נודע לו על השטר בשנת 2002 אך עיכב את התביעה עד לסיום ההליכים הנוגעים לחלקות אחרות הכלולות בהקדש. התובע טוען כי החלקה אינה מוזכרת בצוואה ואין להכפיף אותה להקדש. הנתבע מס' 8, המייצג את ההקדש, טוען כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות לדון בתיק, כי תביעת התובע נדחית מחמת שיהוי והשתקה, וכי החלקה היא חלק מההקדש. השופט פוסק לטובת התובע וקובע כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק, כי תביעת התובע אינה מתעכבת, וכי ההקדש אינו חל על החלקה. השופט מורה למחוק את הערת האזהרה ופוסק לתובע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין מהנתבע מס' 8.