עמ"א 56444-03-21

תקציר

בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות למשיב ודחה את בקשת המבקשים לפיצויים לאחר זיכויים באישומים פליליים הנוגעים לעבירות תכנון ובנייה. על פי פסק הדין, המבקשים לא הוכיחו כי כתב האישום נגדם היה זדוני, הוגש בחוסר תום לב או בלתי סביר באופן מהותי. זאת ועוד, מעשיהם של המבקשים עצמם תרמו להחלטה להגיש נגדם כתב אישום ולהאריך את ההליכים. עוד קבע בית המשפט כי נסיבות הזיכוי אינן מצדיקות פסיקת הוצאות, שכן לא מדובר בזיכוי "פוזיטיבי" הקובע את חפותם של הנאשמים, אלא מטעמים פרוצדורליים. השופט ציין כי בקשת המבקשים נעדרת ספציפיות וראיות, ולכן גם אם הבקשה הייתה מוצדקת, הפיצוי היה מזערי. ההחלטה התקבלה על בסיס בחינה מעמיקה של הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים, תוך התחשבות בהליך המשפטי, אופי הזיכוי ונסיבותיהם האישיות של הנאשמים. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה לפיצוי אינה מוצדקת.