ע"א 3496/16

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לשאלה האם פטור שניתן לחברה במסגרת הסדר נושים משחרר גם את המערער מערבותו לחובות החברה. הוא בוחן שתי מערכות יחסים מרכזיות: בין החייב העיקרי לערב (היחסים ה"אנכיים"), ובין הערבים עצמם (היחסים ה"אופקיים"). בית המשפט מגיע למסקנה כי סילוק חובות החברה אינו פוטר אוטומטית את המערער מחובותיו הערבות. מהותה של ערבות היא להעמיד לנושה בטוחה מפני הסיכון של חדלות פירעון של החייב; משכך, על המערער לקיים את ערבותו. עוד מובהר כי למרות שערבים אחרים שוחררו מהתחייבויותיהם בהסדר הנושים, המערער אינו פטור, במיוחד משום שההסדר שמר במפורש על זכות הנושים לתבוע ממנו. בית המשפט בוחן את הדינים והתקדימים הרלוונטיים כדי לקבוע כי המערערת נותרת אחראית, בציינו כי ההגנה מפני שלילת הזכות לתבוע תרומות עשויה לחול לפי סעיף 6(ב) לחוק הערבות. סעיף זה יכול להגן על הערב הנותר מפני סיכון כספי מוגבר עקב שחרורם של אחרים. עם זאת, חלת הגנה זו תלויה בשטרי הערבות, שלא הוגשו לבית המשפט. כך, על אף שהערעור נדחה, שומרת למערערת על זכותה לבקש הגנה לפי סעיף 6(ב) בכל הליך מתנהל. השופטת א' ברון נתנה את ההחלטה, בהסכמת השופטים נ' סולברג וא' שטיין, ללא צו להוצאות.