בש"פ 6985/10

תקציר

עניינו של הערעור בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאשר את מעצרו של מערער העומד בפני ריבוי אישומים הקשורים לסמים, תוך ביטול פסיקה קודמת של בית משפט השלום שאפשרה פיקוח חלופי על מעצר בית. המערער, יליד 1980, הואשם בסחר והחזקת סמי קנאביס מסוכנים לאחר שנתפס בעוקץ משטרתי והשתתף בעסקאות אחרות עם מסתערבים. המערער נעצר בתחילה, אך בית משפט השלום, שהושפע מתסקיר שירות המבחן ששיבח את הממונים הפוטנציאליים על המערער (אחיו ובת זוגו), המליץ על מעצר בית. בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירות ואת דפוס הפעולה המסתמן של המערער של סחר בסמים במקומות ציבוריים לאורך תקופה ממושכת. בית המשפט המחוזי ציין את העבירות החוזרות ונשנות של המערער ואת היעדר עברו הפלילי הקודם, ולא ראה כל ערובה מפני רצידיביזם. בהסתמך על פסיקה המניחה מסוכנות בסחר בסמים, טען בית המשפט המחוזי כי ככלל, מעצר חלופי אינו מתאים אלא במקרים נדירים, שלא כך היה. למרות ששירות המבחן המליץ על פיקוח כחלופה ישימה, בחר בית המשפט המחוזי שלא לפעול על פי הנחיה זו, נוכח הסיכונים הפוטנציאליים. ערעורו של המערער ערער על ההטיה הנתפסת בחזקת אשמה אפקטיבית ובעבירות עתידיות צפויות; עם זאת, הערעור נדחה ואישר את המעצר עד תום ההליכים המשפטיים.