פ"ל 3587-01-24

תקציר

גזר הדין מפרט את העונשים המוטלים על נאשם שהורשע בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה עם רישיון פסול. תחילה קובע השופט את טווח הענישה הראוי לעבירות אלה, תוך שימת דגש על חומרת העבירות ועל הצורך בתגובה התואמת את עקרון ההלימה. כמו כן מודגשים הערכים החברתיים הנפגעים מעבירות אלה, ובהם ביטחון הציבור, ציות להוראות החוק ואחריות כספית הקשורה לתאונות דרכים. השופט דן בנסיבות ביצוע העבירות ומעמיד את מעשיו של הנאשם בטווח הבינוני של חומרתם. נבחנת מדיניות הענישה המקובלת במקרים כאלה, כאשר מספר פסקי דין קודמים התייחסו לקביעת העונש ההולם. השופט קובע כי טווח הענישה נע בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל ו-10 שנות פסילה. בבואו לבחון את מיקומו של הנאשם בטווח זה, השופט מביא בחשבון את הרשעותיו הקודמות בעבירות דומות, התעלמותו מעונשים קודמים ונסיבותיו האישיות, שבסופו של דבר מציבות אותו בקצה העליון של הטווח. גזר הדין קובע גם 10 שנות פסילה, שכן לנאשם שלוש הרשעות קודמות בגין נהיגה בזמן פסילה, כאשר השופט מדגיש את נחיצות העונש לפי סעיף 40א לפקודת התעבורה. השופט משרטט את הרציונל העומד מאחורי חקיקה זו, שמטרתה להגן על הציבור מפני עבריינים חוזרים המהווים סכנה מתמשכת. העונשים כוללים 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, ומאסר על תנאי של 10 חודשים, כאשר חמישה חודשים ירוצו ברציפות וחמישה חודשים במקביל. בנוסף, יוטל על הנאשם 9 חודשי מאסר על תנאי, המותנה בכך שהנאשם לא יבצע עבירות נהיגה נוספות בזמן פסילה. כמו כן נגזר על הנאשם פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים, בניכוי פסילות חופפות, ולאחריה תקופת פסילה על תנאי. השופט מפעיל גם פסילה מותנית קודמת של 12 חודשים, שירוצו במקביל. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על גזר הדין בתוך 45 יום.