ע"א 210/65

תקציר

המקרה שלפנינו הוא סכסוך בין שתי חברות בנקאיות על הזכות להשתמש בשם דומה. המערער, בנק אגוד לישראל בע"מ, שהוקם בשנת 1951, עתר לבית המשפט בבקשה למנוע מהמשיב, בנק אגודת ישראל בע"מ, שהוקם בשנת 1965, להשתמש בשמו הרשום, בטענה כי הוא דומה מדי ועלול להטעות לקוחות. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל את המערער להגיש ערעור. בית המשפט העליון, בהחלטה פה אחד, דחה את הערעור. לטענת בית המשפט, שמו של המשיב, המודגש ויזואלית בארגון הפוליטי המייסד "אגודת ישראל", מבדיל אותו במידה מספקת מהמערערת. בעוד שהשמות חולקים דמיון אקוסטי מסוים, הם מובחנים מספיק כדי לא לגרום לבלבול בקרב הציבור האנין שהבנקים בדרך כלל משרתים. שמו של המשיב, הקשור לתנועה פוליטית מוכרת, מגביל עוד יותר את קהל לקוחותיו לשותפים להשקפת עולמו. בנוסף, מצא בית המשפט כי שמו של המערער אינו מעורר כל זיקה ל"אגודת ישראל". פסק הדין מחזק את הדרישה להבחנה בין שמות, ודוחה את התביעה בשל החריצות הסבירה שגילו הלקוחות בבחירת הבנקים שלהם והנסיבות הספציפיות סביב שם המשיב. המערער חויב לשלם למשיב 500 לירות שכר טרחת עורך דין.