בג"צ 3240/19

תקציר

העתירה, המבקשת לערער על סיום חוזה החכירה בין העותרים לבין מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י), נדחית. הפיטורים מוצדקים מכמה טעמים. ראשית, העתירה נעדרת שחר, שכן הסכם השכירות כלל תנאי סיום אשר הופעל על ידי רמ"י, ובכך הסתיים חוזה החכירה. המשפט החוקתי אינו מעניק זכויות קניין המבוססות על מצבי עושק, ומאחר שהעותרים אינם יכולים לפסול את הביטול, ערעורם על המשפט החוקתי נכשל. שנית, הפרשנות המחמירה של הסכמי המדינה, כפי שהותוותה בפסקי דין קודמים, תומכת בפיטורים. בנוסף, עומד לרשות העותרים סעד חלופי, הכרוך בניהול העניין בבית משפט אזרחי, שכן החוזה נשלט הן על ידי המשפט החוזי והן על ידי המשפט הציבורי. אפיק זה לא ננקט על ידי העותרים. לבסוף, העתירה נדחית גם בשל השיהוי המשמעותי בהגשה, אשר גרם נזק בכך שאפשר לרמ"י לנקוט בפעולות נוספות בנוגע למקרקעין, ובשל אי הצטרפות כל בעלי הדין הרלוונטיים. פסק הדין מחייב את העותרים לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 7,000 ₪.