בש"מ 9020/12

תקציר

תחילה ביקש העותר ארכת מועד להגשת ערר נגד עיריית רהט, אשר נדחה על ידי בית המשפט. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, בטענה כי עורך דינו הבין שאין שיהוי בהגשת הערעור, תוך שהוא מסתמך על תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, הקובעת כי תקנות סדר הדין האזרחי חלות על תובענות ייצוגיות. המשיב טען כי תקנה זו חלה רק בשלב הדיון ולא בשלב הערעור. עם זאת, בית המשפט, בציינו כי אין לשלול מהעותר את זכותו לערער אם הערעור אכן הוגש במועד, בחר לפרש את הבקשה לעיון חוזר כהתנגדות להחלטת המזכירות. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט עם פרשנותו של העותר לתקנה 19 והורה על קבלת הערעור לרישום, בציינו כי פרק הזמן להגשת ערעור במקרה זה הוא 45 יום ולא 30. כמו כן, בית המשפט הורה כי כל צד יישא בשכר טרחת עורך דין משלו, וביטל את שכר הטרחה שנפסק למשיב מההחלטה הקודמת. החלטה זו אפשרה לדון בערעורו של העותר בתוך פרק הזמן החוקי, והבטיחה כי יוכל לממש את זכותו לערער ללא מכשולים פרוצדורליים.