ע"א 2745/90

תקציר

בפסק דין זה נדרש בית המשפט להכריע האם החלטה בבקשה לתשלום תכוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא "פסק דין" או "החלטה" מסוג אחר. שאלה זו מתעוררת משום שזכות הערעור תלויה בהבחנה זו: על "פסק דין" של בית משפט מחוזי ניתן לערער בזכות, ואילו על "החלטה" מסוג אחר טעון תחילה רשות ערעור. המשיב במקרה זה מבקש למחוק את הערעור מהמרשם, בטענה כי ערעור על החלטת תשלום תכופה דורש רשות, שלא התקבלה במקרה זה. על בית המשפט לבחון האם המחוקק התכוון ליצור מצב בו אין זכות ערעור מיידית על החלטת תשלום תכוף. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לראות בהחלטה על תשלום תכוף "פסק דין" ולא "החלטה" מסוג אחר. הליך התשלום התכוף הינו מוסד משפטי מיוחד, שמטרתו להעניק סעד חלקי ומהיר לנפגעי תאונות דרכים לתקופה מוגבלת, עד לבירור תביעתם העיקרית. למרות שהתשלום התכוף הוא חלק מהפיצוי הסופי, בית המשפט מחליט כי הליך השגתו הוא עצמאי ונפרד מהתביעה העיקרית. בית המשפט מצדיק מסקנה זו בכוונת המחוקק, שנראה כי הוא מעוניין להעניק לנפגעים פיצוי ממשי ומהיר בגין תקופת הביניים. זאת ועוד, בית המשפט טוען כי החלטת תשלום תכופה היא פסק דין חלקי, שכן היא מעניקה למבקש סעד חלקי. על פסק דין חלקי זה יש לערער בזכות, בסמוך לאחר שניתן, להבטיח את זכותו של הנפגע להתקיים בתקופה שקדמה לבירור תביעתו העיקרית. לפיכך, בית המשפט מחליט כי אין צורך למחוק את הערעור במקרה זה מן המרשם, ומורה למשיב לשלם את הוצאות המערער בהליך זה.