בע"מ 8671/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בנוגע לשלושה סכסוכים מרכזיים בין המבקשת לבין בן זוגה לשעבר ובנו מנישואים קודמים. ראשית, המבקשת ביקשה לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לעכב או לאחד את הדיון בתביעת פינוי שהגיש הבן נגד המבקשת ובן זוגה לשעבר, עם תביעת רכוש שהגיש המבקש. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה סבירה ופרוצדורלית במהותה, ולכן אין סיכוי שתבוטל בערעור. שנית, טען המבקש כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בתביעות פינוי שכן לא ניתן לדון בהן בבתי המשפט לענייני משפחה לפי תקנה 258ה(ב). עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי פרק ט"ז 4, העוסק בתביעות פינוי, נפרד מפרק י"ז וחל בבתי המשפט לענייני משפחה. לבסוף, ערערה המבקשת על הוראת בית המשפט לענייני משפחה להציג תמלילי הקלטות שברשותה, בטענה כי הדבר יעניק יתרון בלתי הוגן למשיב. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בקובעו כי החלטות אלה נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה ובאופיין פרוצדורלי. ככלל, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מדגיש את שיקול הדעת של החלטות בית המשפט לענייני משפחה ואת היעדר ההצדקה המהותית לטענות המבקש. ההחלטה מתייחסת בקצרה גם לסוגיית ההוצאות, תוך ציון הפער בין אורך טענות המבקש לבין ההחלטות התמציתיות של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים, דבר המצביע על האפשרות לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה אם המבקש לא יספק הצדקה מספקת.