ב"ל 68407-12-20

תקציר

התובע, רתך, תבע את הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, להכיר בפציעתו בכתפו כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. הנתבע דחה את תביעתו, מה שהוביל את התובע לעתור לבית המשפט. התובע טען כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות שגרמו למיקרוטראומה, ואילו הנתבע טען כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת ולא ביססה סיבה מיקרוטראומטית. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי עבודתו של התובע כללה הרמה מינימלית וכי מרבית עבודתו בוצעה בתנוחה סטטית לא נוחה, שאינה נופלת תחת תיאוריית המיקרוטראומה. נפסק כי התובע לא הצליח להוכיח אינספור פגיעות קלות וכי תביעתו קשורה יותר לתנוחה הסטטית בה עבד. מאחר שהתובע לא הוכיח תשתית מיקרוטראומטית או תנועות חוזרות ונשנות, דחה בית המשפט את תביעתו, מה שהוביל לדחיית התביעה ללא מינוי מומחה רפואי. השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי פציעתו של התובע לא נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה ולכן תביעתו נדחתה.