סע"ש 38544-10-12

תקציר

התובע, רשם בדימוס, תבע את הנתבעים בגין תשלומים הפרשי קצבאות ואי תשלומי מענק יובל. הנתבעים טענו כי התביעות נדחו במועד בשל התיישנות, שיהוי, השתק והכחשה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי התביעות ניתנות לחידוש וכי יש לראות את תקופת ההתיישנות כבלתי מודעת, ובכך דחה את טענות הנתבעים. לגופו של עניין, קבע בית הדין כי חוזה ההעסקה של התובעת הוא חוזה מנהלים וכי אין הצדקה להבחין בין רשמים לבין עובדי קבלן בכירים אחרים. לפיכך, יש לחשב את שכרו הקובע של התובע בגין הגמלה בשיטת הממוצע הרגיל, ולא בשיטת הממוצע המשוקלל כפי שעשו הנתבעים. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע הפרשי גמלה בסך 318,161 ₪ עבור התקופה שבין אוקטובר 2005 לספטמבר 2012, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע זכאי למענק היובל, שכן הוא צבר ניסיון של למעלה מ-30 שנה בשירות המדינה, לרבות עבודתו בחברות בבעלות ההסתדרות ושירות המילואים שלו. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 88,426 ₪ עבור השנים 2006-2012, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 28,000 ₪. ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.