ע"א 3495/05

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה למערערת לשלם למשיב סכום כסף המייצג הוצאות פיתוח, וכן ריבית פיגורים המחושבת לפי שיעור החשב הכללי. המשיב ביצע עבודות פיתוח ותשתית עבור המערערת. הצדדים לא חתמו על הסכם פיתוח או הסכם תעמולה, אך הוסכם כי המשיב יהיה זכאי להוצאות פיתוח. המשיב תבע הוצאות אלה בבית המשפט, וכן ריבית פיגורים. המערערת טענה כי המשיבה לא תבעה ריבית פיגורים בכתבי הטענות שלה, וממילא המשיב אינו זכאי לריבית כזו. ערכאת הערעור הסכימה עם המערער בשני הסעיפים. ראשית, ערכאת הערעור מצאה כי התביעה לריבית פיגורים לא הייתה חלק מכתב התביעה המקורי או המתוקן, וכי המשיב לא הגיש בקשה לתיקון כתבי הטענות כך שיכללו טענה זו. זאת ועוד, ערכאת הערעור קבעה, כי גם אם כתבי הטענות תוקנו מכללא, המשיבה לא הוכיחה את העובדות הדרושות לביסוס זכותה לאינטרס מסוג מסוים זה, כנדרש על פי החוזה הרלוונטי. לבסוף, מצאה ערכאת הערעור כי יש לקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין סכום הקרן בו חייבת המערערת, אך יש להניח בצד חלק מפסק הדין הנוגע לריבית פיגורים, ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בשיעור הריבית הראוי. השופט א' רובינשטיין והשופטת א' חיות הסכימו עם החלטה זו.