ע"פ 35419-05-11

תקציר

המדינה ערערה על ביטול כתב אישום בגין תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר, בשל הגנה מפני צדק. המשיבים טענו לאכיפה בררנית שכן הועמדו לדין בגין תקיפת שוטרים, בעוד שתלונותיהם נגד השוטרים בגין אלימות לא נחקרו. בית משפט קמא ביטל את כתב האישום בקובעו כי אין זה צודק להעמיד לדין את המשיבים מבלי לברר את טענותיהם. עם זאת, בית הדין לערעורים קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי התלונה הראשונית טופלה כראוי ואי שיתוף הפעולה של המשיבים הביא לסגירתה. המונח "עניין לציבור" בו נעשה שימוש במכתב הסגירה לא היה ראוי, אך כתב האישום היה תקף. בית המשפט היה צריך לשמוע את כתב האישום ולברר את נסיבות האירוע. בדיקה מקבילה של האירוע על ידי החקירות הפנימיות של המשטרה ובית המשפט אינה יעילה; נוהל "אישור שיפוטי" נותן עדיפות לתלונות אזרחים נגד שוטרים. חוסר הופעתם של המשיבים ומסקנתה של מח"ש על סמך ראיות קיימות פתחו את הדרך לנקיטת הליכים פליליים נגדם. ההחלטה לבטל את כתב האישום בוטלה, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא לדיון נוסף.