ת"א 21770/04

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הפרה לכאורה של הסכם שירותים משפטיים שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת. התובעים, חברה ומנהלה, טוענים כי הנתבעת לא דיווחה על גביית כספים, העבירה כספים, הוציאה חשבוניות מס וטיפלה בתיקים באופן מקצועי, וגרמה להם נזק. הנתבעת טוענת כי היא חייבת בהוצאות משפט, וכי מעשיה היו תקינים. בית המשפט מינה מומחה שיבחן את ההתחשבנות בין הצדדים. המומחה מצא כי החברה זכאית לסך של 44,650 ₪ מהנתבעת, כולל כספים שגבתה הנתבעת אך לא העבירה והוצאות משפט. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה, ומצא אותה סבירה ועולה בקנה אחד עם חומר הראיות. בית המשפט פירש את הסכם שכר הטרחה, וקבע כי כל העמלות, לרבות אחוזי העמלות, ישולמו עם הגבייה בפועל. תביעתה של הנתבעת לקיזוז או להמחאת זכות נדחתה מאחר שלא מסרה הודעה והכספים הוחזקו בנאמנות עבור התובעים. הנאשמת גם הפרה את חובת האמונים שלה בכך שלא דיווחה על גביית כספים, העבירה כספים והוציאה חשבוניות מס. התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבע התרשל בטיפול בתיקים. הם גם לא הצליחו להוכיח נזק כתוצאה מהטיפול הלקוי לכאורה. יתר על כן, חובתם של התובעים להקטין את הנזקים ואשמתם התורמת בהפרה הצדיקה הפחתה של כל פיצוי פוטנציאלי. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לחברה 44,650 שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. תביעת החברה להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד התקבלה באופן חלקי. תביעתו האישית של המנהל נדחתה, ובקשתו להחזר מלא של שכר טרחת עורך הדין נדחתה. לנתבע ניתנה זכות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.