בר"ע 32115-09-20

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור בעניין גילוי ועיון במסמכים הקשורים לבקשת המערער, אשר סווגו בעבר באופן שגוי על ידי בית המשפט המחוזי והמוסד כמתייחסים ל"הצגת ראיות" ו"היפוך נטל הראיה". המערער ביקש גישה למסמכים ששקל קצין התביעות במוסד בעת קבלת ההחלטה. בית המשפט הדגיש כי בקשות מסוג זה נופלות תחת גילוי ובדיקה ולא על הצגת ראיות. היא שבה והדגישה את חשיבות השקיפות בין גופים ציבוריים כמו המוסד לביטוח לאומי לבין אזרחים העומדים על זכויותיהם על פי החוק, ודחתה כל רעיון של הפתעה פרוצדורלית או הסתרת ראיות שעשויות לסייע לתובע. בית המשפט ציטט את פרשת סורני, ואישר מחדש את חובת המוסד לגלות ראיות שברשותו, לרבות ראיות שעשויות לתמוך בגרסת המבוטח. הודגש עקרון הגילוי המרבי וההדדי, המאפשר למבוטחים גישה למסמכים בשלב מוקדם של ההליך, אלא אם כן סיבות ספציפיות מצדיקות מניעתם. אין להסתיר מסמכים שהושגו באמצעות סמכות סטטוטורית כמו דוחות חקירה, שכן הדבר נוגד את האינטרס הציבורי ועלול לפגוע בהליכי משפט הוגן. עם החזרת התיק לבית המשפט המחוזי נקבע כי על המוסד להבחין בין מסמכים שהוא מבקש לעכב או לעכב את העיון בהם, תוך מתן נימוקים מפורשים לכל אחד מהם. כמו כן, בית המשפט הורה למוסד לשלם למערער שכר טרחת עורך דין, תוך שימת דגש על הגינות פרוצדורלית ובהירות בטיפול בתיקים מסוג זה.