ע"א 516/86

תקציר

בפסק הדין קיבל בית המשפט את ערעורם של המערערים בעניין דרגת הנכות לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט החליט כי יש לשקול את הקביעה המקורית של 55% נכות ולא את הקביעה המתוקנת של 81%, ובכך הכיר בעמדת המערערים. בהחלטה הודגש כי הצגת ראיות הסותרות דרגת נכות שנקבעה בעבר מותרת רק בנסיבות חריגות. בית המשפט ציין כי חוות הדעת הרפואית של ד"ר פרט, שלא הצביעה על שינוי משמעותי במצבו האורולוגי של הנפגע, אינה מהווה שינוי מהותי המצדיק הערכה מחודשת של שיעור הנכות. משכך, נדחתה בקשת המערערים להביא ראיות נגדיות בדבר שיעור הנכות האורולוגית. השופט ד' לוין ושופטים נוספים, ובהם המשנה לנשיאה מ' בן-פורת והשופטת א' גולדברג, הסכימו ואישרו את הצורך בהצדקות עובדתיות ומשפטיות כדי לערער על קביעות קודמות של נכות. כמו כן, הובהר כי אחוזי הנכות הרפואית משמשים בעיקר לצורך חישוב נזקים לא ממוניים, בשונה מהערכות הקשורות לאובדן כושר השתכרות. המשיבים חויבו לשלם למערערים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪. ככלל, ההחלטה קבעה גבולות ברורים מתי ניתן להציג סתירות לקביעת נכות רפואית בבית המשפט, במטרה לייעל את ההליכים ולהימנע מהתדיינות מיותרת על עובדות מבוססות.