ת"פ 67537-02-23

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהועלו הן על ידי ההגנה והן על ידי התביעה. בהתחשב בעקרון ההלימות, הערכים החברתיים המושפעים מהפשע ומדיניות הענישה הנוכחית, קבע בית המשפט את טווח הענישה המתאים למעשיו של הנאשם בין 10 ל-24 חודשים לצד עונשים אחרים. בקבלו החלטה זו שקל בית המשפט את הערך החברתי הגבוה של הגנה על ביטחונו הפיזי והאישי של הפרט, והדגיש את הצורך במסר מרתיע מפני עבירות אלימות. השימוש בכוס כנשק, המשך התקיפה לאחר הפציעה הראשונית והנזק שנגרם כתוצאה מכך תורמים כולם לחומרת העבירה. מדיניות הענישה המקובלת שהותוותה במקרים דומים מצביעה אף היא על מאסר בפועל. בית המשפט לא מצא נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם ענישה זה. בקביעת העונש הספציפי בטווח זה, הכיר בית המשפט בהודאתו המוקדמת של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובהבעת חרטה. עם זאת, הסיכון המתון להישנות עבירות דומות וחוסר המוטיבציה של הנאשם לטיפול הכבידו עליו. בית המשפט שקל גם את המלצת שירות המבחן, אך בסופו של דבר החליט כי עונש של עבודות שירות לא יעלה בקנה אחד עם הסיכון הנשקף מהנאשם ועם טווח הענישה המתאים. לפיכך, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר, ולאחר מכן 5 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך 5,000 ₪ שישולם למתלונן. ביצוע עונש המאסר מתעכב ב-30 יום כדי לאפשר לנאשם להתכונן, והנאשם צפוי להתחיל לרצות את עונשו ב-5 בספטמבר 2024. הן לנאשם והן לתביעה יש זכות לערער על פסק דין זה תוך 45 יום.