ע"א 72/74

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המערער ביקש לתקן כתב תביעה כדי לחייב את המשיבים למכור לו במשותף חלקת אדמה ותבע פיצויים בסך 100,000 לירות אם לא יינתן הצו. המשיבים סירבו להעביר את המקרקעין על שם המערערת, מה שהוביל לתביעה. עם זאת, רשם בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערת לתקן את כתב התביעה ודחה אותה מחוסר עילה. בית המשפט העליון אישר את ההחלטה, והסכים כי כתב התביעה, בצירוף מסמכים תומכים, אינו מעלה כל התחייבות תקפה מצד המשיבים. המסמך המכריע, המאשר את מכירת הקרקע, נחתם על ידי שניים בלבד מתוך ארבעת החותמים הצפויים, ובית המשפט פירש זאת כהסכם מקדמי שאינו תקף ללא הסכמת כל הצדדים המיועדים. עוד קבע בית המשפט כי הרשם רשאי לעיין בכל המסמכים המצורפים לכתב התביעה בבואו לשקול דחייה, וכי אין להקדים את חתימת הרשם, שגרמה לעמימות, בתואר "שופט". משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 3,000 לי"ש. החלטה זו התקבלה בהתבסס על הוראות הדין הישראלי והאנגלי בנוגע לעסקאות מקרקעין ודיני חוזים.