רע"א 4994/20

תקציר

המשיבים תבעו את המבקשים בשנת 2017, תבעו פיצויים בגין ליקויי בנייה וביקשו סעד כספי וצו מניעה. בטרם הוגשו מסקנות המומחה, הגישו המשיבים בקשה לסעדים מפוצלים, בטענה כי חלק מראשי הנזק החמירו מאז הוגשה התביעה. בית משפט השלום בנתניה נעתר לבקשה, אך המבקשים ערערו בטענה כי הנזק היה חלק בלתי נפרד מההליך הראשון. בית המשפט המחוזי בלוד דחה את הערעור, והמבקשים הגישו ערעור נוסף לבית המשפט העליון. המבקשים טענו כי יש להפוך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שכן היא התבססה על מסקנה שגויה לפיה הנזקים לא התגבשו בעת הגשת הבקשה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מדגיש את עילות הערעור הצרות ב"גלגול שלישי" ואת שיקול הדעת הרחב הנתון לבית משפט קמא בעניינים פרוצדורליים. השופטת קבעה כי אין צורך בפרשנותם של המבקשים להחלטת הערכאה הנמוכה יותר, וכי ההחלטה התקבלה לאחר שקילת טענות הצדדים. יתר על כן, המבקשים יכלו להעלות את חששותיהם בהליך השני. לפיכך, הבקשה נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תגובה.